למה מהדורה זו משלבת תרגומים רבים

ספר מורמון העברי הזה אינו עבודתו של מתרגם יחיד. כפי שדף השער קובע במפורש, הוא נשען על — ובמקומות מסוימים משלב ישירות — תרגומים עבריים של ספר מורמון שנוצרו באופן עצמאי במשך יותר ממאה שנה, בידיים שונות, מסיבות שונות, כשאף אחד מהם לא היה מודע לכך שהוא עובד לקראת מהדורה זו. להלן ההסבר מדוע גישה זו נבחרה בכוונה תחילה, ומדוע תרגום המורכב מניסיונות עצמאיים רבים נוטה להיות חזק יותר מכל מתרגם יחיד, מוכשר ככל שיהיה, שהיה יכול להפיק לבדו.

יותר עיניים, יותר תקופות, יותר ניסיון

מתרגם יחיד, מוכשר ככל שיהיה, מביא אוצר מילים אחד, מערך אחד של הרגלים מלומדים, רגע אחד בתולדות מחקר העברית, אל כל פסוק. תרגום משולב מחליף את נקודת המבט היחידה הזו ברבות — סוקרים ומתרגמים שפעלו בשנת 1922, בשנת 1981, בשנת 1988, ושוב בשנות ה־2020, כשכל אחד מהם מביא את הכלים, המחקר והרגישות שהיו זמינים בתקופתו שלו.

האפקט אינו רק תוספתי — הוא קרוב יותר לכפלי. במקום מומחה יחיד שמחווה דעה על האופן שבו פסוק קשה צריך להישמע, שיטה זו מציבה למעשה חמישה או עשרה זוגות עיניים מיומנות עליו — פרושים על פני דורות שמעולם לא דיברו זה עם זה. בחירת מילה שנראית מובנת מאליה למתרגם שפעל בשנות ה־80 עלולה להישמע מיושנת או לא מדויקת למתרגם שעובד עם כלי היום ועם מאה שנות מחקר עברית מקראית שהצטברו מאחוריו. שילוב מקורות משמעו שהטקסט נהנה מכל נקודות המבט הללו בבת אחת, במקום להיות קפוא במה שאדם יחיד במקרה ידע כאשר ישב לתרגם.

כישורים שונים, כלים שונים

אין מתרגם יחיד החזק באותה מידה בכל חלקי עבודה מסוג זה. לחלק מהקוראים יש אוזן למקצב פיוטי אך פחות סבלנות למעקב אחר מונח לאורך 6,600 פסוקים. לחלקם הכשרה פילולוגית עמוקה אך אין להם דרך נוחה לבדוק תרגום מול כל הופעה אחרת של אותה מילה בטקסט. מתרגם שעבד בכתב יד בשנת 1922 שלט שליטה ישירה במקרא אך לא היו לו כלי חיפוש ההופכים בדיקת עקביות למעשית בקנה מידה רחב; מתרגם שעובד כיום זוכה להפניה צולבת מיידית ולקונקורדנציות דיגיטליות, אך אין לו שטף שפת אם בעברית מקראית יותר מכל אדם חי אחר, שכן איש לא דיבר אותה כשפת אם זה אלפי שנים.

שילוב מקורות משמעו שהטקסט המוגמר יכול להישען על התורם שהיה החזק ביותר בסוג בעיה נתון, במקום להיות מוגבל למה שאדם אחד במקרה היטיב לעשות. ביטוי שנהנה הן מתחושתו של מתרגם מתקופת כתבי היד למקצב, והן מיכולתו של כלי מעידן דיגיטלי לוודא עקביות לאורך הספר כולו, אינו צריך לבחור בין השניים — שניהם יכולים להשפיע על אותו פסוק.

לא אגו יחיד, לא נקודה עיוורת יחידה

לכל מתרגם יש הרגלים שהוא עצמו אינו מבחין בהם — מילה אהובה שמושטים אליה יד לעיתים קרובות מדי, דגש תיאולוגי הצובע בשקט פסוקים דו־משמעיים, טיק סגנוני שהופך לבלתי נראה ברגע שהוא הקול היחיד בחדר. כאשר אדם אחד שולט בתרגום שלם, נטיות אלה אינן נבדקות על ידי דבר; הן פשוט הופכות לטקסט, מבלי שנבחנו אי־פעם מול קריאה אחרת.

תרגום משולב מסיר את נקודת הכשל היחידה הזו. שום ייחודיות של תורם אחד אינה יכולה להשתלט בשקט על הספר כולו, משום שהיא חייבת לשרוד עמידה לצד תרגומים עצמאיים לאותו קטע. במקום שבו כל המקורות מסכימים, ההסכמה הזו משמעותית. במקום שבו הם אינם מסכימים, אי־ההסכמה עצמה הופכת למידע שימושי במקום לבחירה עריכתית בלתי נראית שנעשתה בידי אדם אחד ולא נבחנה שוב לעולם. הטיה ואגו מדוללים בנוכחותן של דעות מוסמכות אחרות, באופן שפשוט אינו אפשרי כאשר למתרגם אחד יש את העט היחיד.

הסכמה עצמאית היא ראיה

כאשר שניים או שלושה מקורות, שפעלו במרחק עשרות שנים זה מזה ולא היו מודעים למאמציו של האחר, מגיעים באופן עצמאי לאותה מילה עברית או לאותו מבנה עבור פסוק קשה, להתכנסות הזו יש משקל אמיתי. זהו סימן חזק יותר לכך שהתרגום נכון מאשר אותה בחירה שנעשתה פעם אחת, בידי מתרגם יחיד, מכוח סמכותו שלו בלבד — אותו היגיון המעניק לעדים עצמאיים אמינות רבה יותר מאשר לעדות בודדת, וההופך הסכמה בין כתבי יד עתיקים נפרדים למשכנעת יותר מכל עותק בודד העומד לבדו.

ההפך נכון באותה מידה. כאשר מקורות חלוקים באמת בשאלה כיצד לטפל בקטע מסוים, אי־ההסכמה הזו מסמנת בדיוק היכן האנגלית דו־משמעית, היכן מונח משמש בשני תפקידים, או היכן מתרגמים סבירים יכולים ללכת ביותר מכיוון אחד. לטקסט של מתרגם יחיד אין מנגנון להעלות קושי מסוג זה על פני השטח — ניחוש בטוח אחד פשוט הופך לפסוק, ואי־הבהירות נעלמת מהעין. גישה משולבת שומרת אותה גלויה, כך שההכרעה העריכתית הסופית מתקבלת כאשר הקושי גלוי לעין ולא מוסתר מתחת לפני השטח.

כך תמיד נעשה תרגום רציני

טקסטים בעלי חשיבות מכרעת לעיתים רחוקות מופקדים בידי אדם אחד. תרגום המלך ג'יימס עצמו היה עבודתן של שש חבורות נפרדות של חוקרים, שכל אחת מהן סקרה את עבודת האחרות לפני שדבר סוכם סופית. תרגומי מקרא אנגליים מודרניים — כמו NIV ו־ESV — מופקים בידי ועדות קבועות מאותה סיבה בדיוק: הסיכון שבנקודה עיוורת של מתרגם יחיד גבוה מדי כאשר הטקסט המדובר הוא כתבי קודש שדורות של קוראים יסתמכו עליהם.

ועדה אינה פשרה או פתרון עקיפין עבור טקסט מסוג זה — היא הסטנדרט, בדיוק משום שהחסרונות של תרגום יחידני מובנים היטב בתחום. מהדורה זו הולכת באותו היגיון, רק בלי שוועדה אי־פעם התכנסה באופן פורמלי בחדר אחד. המקורות שעליהם היא נשענת נוצרו באופן עצמאי, לעיתים ללא כל מודעות לכך שתרגומים עבריים אחרים של אותו טקסט קיימים בכלל, אך האפקט של איסופם יחד בדיעבד דומה מאוד לזה שהיה נוצר אילו הורכבו כסוקרים מלכתחילה.

המקורות שמאחורי מהדורה זו

בין המקורות שנעשה בהם שימוש, ולא רק בהם: כתב יד בלתי מפורסם משנת 1922 מאת הירש / הרמן מילר; קטעים שפרסמה כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים בשנת 1981; דִּבְרֵי יְמֵי הַנְּפִיטִים (Chronicles of the Nephites) משנת 1988; פרויקט העברית המקראית LookoutLambe של כריס למבּ (Chris Lambe) ומהדורתו הבין־שיטתית; מהדורה דו־לשונית עברית–אנגלית השמורה בארכיון Internet Archive; והטקסט באתר hebrewbookofmormon.com. הטווח הזה — מכתב יד משנות ה־20 ועד מהדורה בין־שיטתית דיגיטלית שנבנתה מאה שנה מאוחר יותר — משמעו שמהדורה זו נשענת על כלים שונים מאוד, רגעים מלומדים שונים, וסיבות שונות למלאכה מלכתחילה.

הרשימה פתוחה בכוונה. זו אינה ועדה קבועה שסיימה את עבודתה פעם אחת; זוהי שיטה מתמשכת. ככל שיתגלו תרגומים עבריים חדשים, או ככל שהמחקר בעברית מקראית ימשיך להתפתח, ניתן לשקול אותם מול הטקסט הקיים ולשלבם באותה הדרך שבה שולבו המקורות דלעיל — וזהו יתרון שאין לעבודתו של מתרגם יחיד. עבודתו של מתרגם בודד הושלמה למעשה ביום שבו הניח את עטו. תרגום משולב יכול להמשיך לספוג מומחיות חדשה ללא הגבלת זמן.

העבודה שהשילוב עדיין דורש

אף אחד מהדברים הללו אינו אומר שהטקסט פשוט מרכיב את עצמו על ידי הדבקת הביטוי שנראה הכי טוב לכל פסוק. שילוב מקורות באחריות הוא משמעת בפני עצמה: כל תרגום מועמד עדיין חייב להישקל מול אוצר המילים והתחביר של המקרא, להיבדק לעקביות מול האופן שבו אותו מונח מטופל בכל ספר אחר, ולהיקרא בקול כדי לוודא שהוא נושא את המקצב שכתבי קודש בעברית מקראית אמורים לשאת. ראו כיצד פועלת גישת התרגום לפירוט כיצד סבבים אלה מתבצעים בפועל.

מה שהגישה המשולבת משנה הוא חומר הגלם הזמין להכרעה העריכתית הזו. במקום שהאינסטינקט הראשוני של מתרגם אחד יעמוד ללא אתגר, ההכרעה הסופית מתקבלת לאחר שקילת כמה ניסיונות עצמאיים זה מול זה ומול טקסט המקור. זו נקודת מוצא טובה יותר לקבל ממנה החלטה קשה מאשר להתחיל לבד מול דף ריק.

קראו את התוצאה

התוצאה של שילוב יותר ממאה שנות מחקר עברי עצמאי היא ספר מורמון מלא בעברית מקראית — לקריאה חינם באינטרנט, פסוק אחר פסוק לצד האנגלית.

The Book of Mormon in Hebrew — ספר מורמון בעברית.