האם קיים תרגום עברי לספר מורמון?

כן. קיים כיום תרגום עברי מלא לספר מורמון, וניתן לקוראו בחינם באינטרנט — הטקסט המלא, פסוק אחר פסוק, עברית ואנגלית זו לצד זו.

זו שאלה ששאלו רבים, ולאורך רוב תולדות הספר התשובה הכנה הייתה "לא ממש". ספר מורמון תורגם ליותר ממאה שפות, ובכל זאת מהדורה עברית מלאה ונאמנה נעדרה זמן רב. הפער הזה מולא כעת.

ספר מורמון המלא ניתן לקריאה בעברית כיום, ללא עלות, ללא כל נעילה מאחורי הרשמה. כל ספר וכל פרק זמינים, מוצגים לצד האנגלית כך ששניהם ניתנים לקריאה יחד.

אם זה כל מה שחיפשתם, אפשר להתחיל לקרוא כעת. אם אתם רוצים להבין למה זה לקח כל כך הרבה זמן — ולמה ניסיונות קודמים לא הספיקו — ההיסטוריה שלהלן מסבירה זאת.

תולדותיו של ספר מורמון בעברית מגיעות רחוק יותר ממה שרוב הקוראים מניחים, וכוללות יותר מסתם סיפור של הזנחה. לפני מהדורה זו, לפחות שני ניסיונות תרגמו חלק מן הספר לעברית — קטע חלקי מוקדם ומהדורה מלאה שפרסמה הכנסייה — וכדאי להכיר את שניהם ביושר.

התרגום העברי המוקדם ביותר הידוע היה תרגום קטע קצר שפורסם בשנות ה־20, סקרנות מחקרית יותר מאשר מהדורה לשימוש דתי, ומעולם לא נועד להיות הטקסט המלא.

בתחילת שנות ה־80, פרסמה הכנסייה עצמה תרגום עברי, שנדפס בהדפסה מוגבלת. הוא הוצא מהמחזור זמן קצר לאחר מכן — לא מסיבות תיאולוגיות, אלא כחלק מהסכם דיפלומטי רחב יותר. באותה עת ניהלה הכנסייה משא ומתן עם מדינת ישראל ועם העיר ירושלים על הקמת מרכז ירושלים של אוניברסיטת בְּרִיגְהַאם יאנג ללימודי המזרח הקרוב, והמיזם עורר התנגדות נחרצת מצד הממסד הדתי־האורתודוקסי בישראל, שחשש כי ישמש לפעילות מיסיונרית המכוונת ליהודים. כדי להבטיח את בניית המרכז, נתנה הכנסייה התחייבות פורמלית — הנשמרת עד היום — שלא היא ולא איש הקשור לתוכניותיה בירושלים יפעלו למיסיון בישראל. הוצאת המהדורה העברית מהמחזור הייתה חלק מהרגעת אותה מחלוקת. הכנסייה, מתוקף התחייבותה שלה, נסוגה מהפקה או מהפצה של מהדורה עברית רשמית משלה — וזו בדיוק הסיבה שתרגומים עבריים מאוחרים יותר, כולל זה המוצג באתר זה, הגיעו מחוץ למאמצי ההוצאה לאור של הכנסייה ולא ממנה.

במשך שנים רבות, פשוט לא היה קיים ספר מורמון עברי מלא, זמין בחינם ובדוק בקפידה, שקורא סקרן יכול היה לאתר ולסמוך עליו. כל מי שחיפש — ורבים חיפשו — יצא עם קטעים, נדירויות שאזלו מן הדפוס, או לא כלום.

לניסיונות שתוארו לעיל הייתה מגבלה עמוקה נוספת, מעבר לכך שאזלו מן הדפוס או היו מוגבלים בהיקפם: שני הניסיונות המלאים או כמעט־מלאים נכתבו שניהם בעברית מודרנית.

העברית המודרנית היא שפתה החיה והמדוברת של ישראל כיום. היא מצוינת לשיחה, לעיתונות ולכתיבה יומיומית — אך היא אינה שפת כתבי הקודש. לקורא השקוע במקרא, תרגום מודרני של טקסט קדוש עלול להישמע שטוח באופן מוזר, קרוב יותר לעיתון או לרומן מאשר לדבר האלוהים. קוראים שנתקלו במהדורות בעברית מודרנית תיארו לעיתים קרובות בדיוק את הרושם הזה.

המקבילה באנגלית מוכרת. רוב קוראי ספר מורמון באנגלית קוראים אותו ברובד גבוה ועתיק יותר — מקצבו של תרגום המלך ג'יימס — משום שרובד זה נשמע ככתבי קודש. ניסוח מודרני וקליל היה נשמע לא במקומו עבור אותו טקסט. לקוראי עברית יש את אותה תחושה, ועבורם הרובד המקראי הוא עברית מקראית — עברית התורה והנביאים.

תרגום בעברית מקראית נשמע לדובר עברית כפי שכתבי קודש אמורים להישמע — צורותיו מוכרות, אוצר מילותיו נושא משקל אמיתי, ויושב בנוחות לצד כתבי הקודש שהוא כבר מכיר. זהו הרף שספר מורמון עברי צריך לעבור, וזה הרף שמהדורה זו נבנתה כדי לעמוד בו.

התשובה לשאלה כבר אינה "לא ממש". היא: כן, הנה הוא — מלא, נאמן, בעברית מקראית, וחינם.